פסק-דין בתיק ב"ל 1252-08

1.         בפני תביעת הגב' מרגלית ינקוביץ (להלן- התובעת) כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) לתשלום קצבת תלויים.

2.         ביום 6.4.08 הודיעו הצדדים לבית הדין כי הם מבקשים למנות מומחה רפואי בתיק אליו יועברו השאלות הרלבנטיות לעניין סיבת פטירת המנוח והקשר הסיבתי בינה לבין  תאונת העבודה אשר ארעה למנוח ותנאי סעיף 83 סיפא.

3.         ביום 22.6.08, מינתה כב' השופטת ח. בן-יוסף (כתוארה אז) את ד"ר הר זהב, קרדיולוג, כמומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין פטירת המנוח לבין התאונה בעבודה.

אלה העובדות אשר הועברו לד"ר הר זהב - 

(א)        התובעת הינה אלמנתו של יצחק ינקוביץ (להלן- המנוח)

(ב)        המנוח נפגע בליבו (אוטם שריר הלב) בתאונת עבודה ביום 5.1.75.

(ג)         ועדה רפואית קבעה את נכותו של הנ"ל עקב תאונה זו, בשיעור 50%, כולל תקנה 

15.

(ד)        ביום 27.4.00 נפטר המנוח.

4.         להלן השאלות אשר הועברו אל המומחה הרפואי ותשובותיו:

(א)        סיבת פטירת המנוח.

"המנוח אושפז ביחידה לטיפול נמרץ בביה"ח אסף הרופא ב 26.4.00 ונפטר ב 27.4.00 בשעה 2.45 עקב הפרעות קצב חדריות.

המנוח, בן 65 במותו, סבל ממחלת לב איסכמית קשה, במהלכה עבר אוטמים בשרירי הלב, שני ניתוחי מעקפים, ונותר עם תפקוד מופחת במידה קשה של חדר שמאל. הוא אושפז בביה"ח אסף הרופא ב 26.4.00, ובסיכום המחלה משם נכתב: מדובר בחולה בן 65,  ברקע מחלת לב איסכמית, ניתוח מעקפים פעמיים, האחרון ב - 1999. מאז היה אסימפטומטי עד אתמול, כאשר הופיעו כאבים בחזה שנמשכו כשעתיים ופסקו. היום שוב אירוע של כאבים ממושכים בחזה , הוזמן צוות שח"ל שמצא את החולה בברדיקרדיה קיצונית, 10 לדקה, טופל באטרופין ונכנס ל rapid VT  (טאכיקרדיה חדרית מהירה), קיבל מכת חשמל וחזר לקצב נודאלי . מחדר מיון התקבל ישירות לצורך השגחה, כאן התקבלו תשובות של כימיה, אשלגן 7.6, קריאטינין 3.5, והחולה טופל כמקובל עם הטבה חלקית. לאחר השעה 00.00 ב 27.4 הופיעו הרבה הפרעות קצב, עם SUSTAINED VT, ללא הטבה בהזלפת לידוקאין , בהמשך מצבו התדרדר, איבד הכרתו, עבר החיאה שכללה אינטובציה עיסוי, מכות חשמל, בהמשך הופיע פרפור חדרים, בהמשך אסיסטוליה ("קו ישר" כפי שנכתב בסיכום), והחולה נפטר".

הסיבות לאריטמיה הפאטלית יכולות היו להיות אוטם חריף נוסף בשריר הלב . רמז לכך הם כאבי החזה שקדמו לאשפוזו ונשנו  ביום קבלו, הפרעות קצב על רקע הקרדיומיופטיה האיסכמית, קרי, הירידה הקשה בתפקוד הלב עקב האוטמים הקודמים, הפרעה מטבולית קשה כפי שבאה לידי ביטוי בבדיקות המעבדה שבוצעו ביום קבלתו, או שילוב של כל הסיבות יחד".

(ב)        הקשר הסיבתי בינה לבין התאונה בעבודה?

לאחר שהמומחה עמד על ההבדלים  בין מצב של מחלת לב טרשתית - מחלה היכולה להמשך שנים רבות מבלי לגרום לסימפטומים כלשהם או לאוטמים בשריר הלב, לבין מצב של אוטם שריר הלב- מצב בו נוצרים קרישי דם הגורמים לחסימת העורק ובכך מונעים אספקת הדם לשריר הלב הניזון מעורק זה , כשהתוצאה הינה נמק של השריר, נמק שפירושו אוטם.  כתב  המומחה- " האוטם בשריר הלב בשנת 1976 הוכר כתאונת עבודה עקב אירוע חריג  בעבודתו שגרם להפיכת הרובד הטרשתי באחד העורקים הכלילייים לרובד מסובך וגרם לחסימתו. על הקשר בין אירוע חריג ואוטם נכתב רבות בספרות הרפואית , והוא מיוחס להפרשת יתר של קטכולאמינים וחומרים נוספים , שינויים בלחץ הדם, שפעול טסיות הדם, עווית של העורק הכלילי ועוד.

אין ספק כי המנוח סבל ממחלת לב טרשתית , שכן שנתיים קודם לאוטם בו לקה בשנת 1976 הוא אושפז בביה"ח תל השומר עקב אוטם אל חודר, הוא סבל מתעוקה ובצנתור שבוצע בשנת 1980 תוארה מחלה מפושטת בשלוש העורקים הכליליים.

על רקע מחלקה זו, נחסם אחד העורקים הכליליים בשנת 1976, אשר הוכר כתאונת עבודה, אך בשאר העורקים הכליליים היתה קיימת טרשת או התפתחה טרשת מאוחר יותר ללא קשר לאוטם בו לקה.

במהלך השנים מחלתו התקדמה והחמירה, הוא נזקק לניתוח מעקפים אחר ובהמשך לניתוח, נוסף, תפקוד הלב, שהיה מופחת רק במידה קלה בעת האוטם בשנת 1976, ירד והתדרדר עד כדי תפקוד מופחת ביותר. עדות לכך הוא מיפוי הלב שבוצע בעת אשפוזו בשנת 1980 במכון הלב בביה"ח שיבא, כנאמר בסיכום -  "בוצע מיפוי לב, התכווצות היתה LVEF-50, לאחר מאמץ יורד ל 40% ולאחר ניטרו 61%" הווה אומר בשנת 1980, כארבע שנים לאחר האוטם שהוכר כתאונת עבודה, תפקוד הלב היה שמור עם פגיעה מזערית בתפקודו. הירידה בתפקוד הלב שהתרחשה במהלך השנים, נבעה ממחלתו הטרשתית ולא כתוצאה מאוטם בו לקה בשנת 1976.